ליסה יושבת ובוהה אל החלון בזמן שאמה החורגת שוטפת את הכלים מארוחת הערב. על הצלחת שלה נותרו כמה גזרים גמדיים ושוק. היא יודעת, שלא תורשה לקום עד שתעלים מהצלחת את כל שנותר בה. אמנם, ישבנה מחויב לכיסא עד שתסיים, אך מחשבותיה כבר כמה דקות נצחיות מרחפת הרחק מהמטבח, הדירה, הבניין ומרחבי השכונה. היו אלו הדיבורים בטלוויזיה על הדגלים השחורים על הגשרים, שהצית את החלום בהקיץ הנוכחי. ליסה מדמיינת פיראטים מפליגים על פני סירה קטנה ורעועה. בראש תורן המפרש מתנופף דגל שחור שנפרם מצורתו המלבנית. הסירה אורבת לספינת משא ספרדית שבימים הקרובים מתוכננת לעבור את מיצר גיברלטר. דניאל ג'מיל דקלו, קפטן הסירה המתנדנדת, קיבל את המידע המודיעני לגבי מעבר הספינה מידיד משכבר הימים, אתו שירת בצי הספרדי בצעירותו. הידיד, חואן רוברט אל ניניו(כינוי שנדבק לו מקומתו שעוברת רק במעט את מעקה הסיפון), נוכח בעצמו על ספינת המשא הספרדית והובטח לו שק זהב שחור אחד, על כל שלושה שירוויחו הקפטן ואנשיו. הצוות על הסירה , שכבר התרופפה סבלנותו לבואה של הספינה , זרוק בחדרון של הקפטן, מעושנים ועייפים מחשיש מרוקאי שרכשו עוד כששהו בחופים של רבאט.
רק הקפטן שלנו וסגנו הסגפן עומדים ומשקיפים מירכתיי הסירה. דניאל נשבע בליבו שכשיפגוש שוב בידידו משכבר הימים, יסובב את אוזנו סיבוב על כל יום שהספינה המיוחלת מאחרת.
איך בכלל הגעתי לגולל לכם את מעשיהם של דניאל ג'מיל דקלו ואנשיו על הסיפון ? מה הביא אותי לעשות "זום אין" אל אגן מיצר גיברלטר? אה, הרי הייתה זו ליסה עם מחשבותיה אשר מתחמקות מכל מה שקשור לצלחת של גזרים ועופות. "נו, את עושה לי דווקא נכון ?" אומרת אמה החורגת של ליסה בקול שנשמע יותר כמו אנחה חסרת משקל מאשר נזיפה . "מה? משיבה לה ליסה וראשה נעתק חזרה אל הכיסא. "מה מה? לא נגעת בעוף , ואפילו לא בגזרים שאמרת שאת אוהבת , קניתי לך אותם במיוחד". ליסה בוהה באמה , שפתיה מתעקמות מעט מטה , ראשה שפוף " אני ... אני לא כל כך רעבה " אמה פורסת את כף ידה הצידה ואומרת " זו פעם שלישית השבוע שאת מוותרת ככה על ארוחת הערב . תראי כמה את רזה , ממש דקיקה " אמה המתוסכלת קיבלה בשבוע שעבר טלפון מהמורה של ליסה שהביעה דאגה רבה לאחר שראתה את זרועותיה השבריריות כאשר הגיעה לבית הספר בגופייה. אמה של ליסה מתיישבת לשולחן "נו, בשבילי , כמה גמדים וזהו " אמה של ליסה מושיטה לה את המזלג. ליסה בוהה בה בפנים מצומקות . "תסיימי ואשים לך בטלוויזיה את 'אי הפיראטים'". ליסה מהוססת, לוקחת את המזלג מאמה , נועצת באחד הגזרים ומכניסה אל פיה.
רק הקפטן שלנו וסגנו הסגפן עומדים ומשקיפים מירכתיי הסירה. דניאל נשבע בליבו שכשיפגוש שוב בידידו משכבר הימים, יסובב את אוזנו סיבוב על כל יום שהספינה המיוחלת מאחרת.
איך בכלל הגעתי לגולל לכם את מעשיהם של דניאל ג'מיל דקלו ואנשיו על הסיפון ? מה הביא אותי לעשות "זום אין" אל אגן מיצר גיברלטר? אה, הרי הייתה זו ליסה עם מחשבותיה אשר מתחמקות מכל מה שקשור לצלחת של גזרים ועופות. "נו, את עושה לי דווקא נכון ?" אומרת אמה החורגת של ליסה בקול שנשמע יותר כמו אנחה חסרת משקל מאשר נזיפה . "מה? משיבה לה ליסה וראשה נעתק חזרה אל הכיסא. "מה מה? לא נגעת בעוף , ואפילו לא בגזרים שאמרת שאת אוהבת , קניתי לך אותם במיוחד". ליסה בוהה באמה , שפתיה מתעקמות מעט מטה , ראשה שפוף " אני ... אני לא כל כך רעבה " אמה פורסת את כף ידה הצידה ואומרת " זו פעם שלישית השבוע שאת מוותרת ככה על ארוחת הערב . תראי כמה את רזה , ממש דקיקה " אמה המתוסכלת קיבלה בשבוע שעבר טלפון מהמורה של ליסה שהביעה דאגה רבה לאחר שראתה את זרועותיה השבריריות כאשר הגיעה לבית הספר בגופייה. אמה של ליסה מתיישבת לשולחן "נו, בשבילי , כמה גמדים וזהו " אמה של ליסה מושיטה לה את המזלג. ליסה בוהה בה בפנים מצומקות . "תסיימי ואשים לך בטלוויזיה את 'אי הפיראטים'". ליסה מהוססת, לוקחת את המזלג מאמה , נועצת באחד הגזרים ומכניסה אל פיה.